הרבה מאד.
- שדרוג חוזה לשחקן שכבר היה רגל מחוץ לקבוצה בקיץ (לאיוס). ידוע איפה זה היה נגמר עם הניסנובס.
- מסיימים יפה עם שחקנים ולא נגררים לתביעות מיותרות. מי עד כה חזר עם תביעה מאלו ששוחררו? אצל הניסנובס בערך כולם.
- משחק מול סט פאולי לבקשת האוהדים (ואם לא לבקשתם אז בכלל מטורף).
- משחק חגיגות ה-100. נראה מאד רחוק פתאום אבל לדעתי זו היתה פתיחה יפה מאד שלהם להוקיר את העבר.
- סגרו המון חובות של הניסנובס הנוראיים ולקחו על עצמם תביעות שהגיעו גם אחרי שנסגרה עסקה.
- כרטיסים במחירים בהרבה מקרים, פתיחת שער לנשים וילדים ואי התבטלות מוחלטת מול קהל אורח כמו בתקופות ניסנובס אם כי יש מקום לשיפור
- דברים שקרו במהלך משחקים או נגד האוהדים....התרגלנו לשתיקה מצד ההנהלה והרבה פעמים ראינו תגובה כמעט מיידית.
- אמרו שלום לכמעט כל שחקן חלש מאד בקיץ או בינואר ושלום גם למדליפים הקבועים שכולם יודעים מי הם היו (בסגלים מלאים של תחילת העונה הנוכחית וסוף הקודמת, הקבוצה של השנה לוקחת את זו של שנה שעברה 10 מ-10)
- שיפצו מחדש את מתחם וולפסון וכאחד שיצא לו לדבר עם מישהו שמשחק בנוער נחרדתי כששמעתי באיזה תנאים הם היו מתאמנים עד השנה הנוכחית.
- הרבה תמיכה בחיילי צה"ל, משפחות החטופים והרבה ערבי הוקרה. כן, זה לא כזה טריוויאלי דברים כאלו אצל בעלים של הפועל למי שתהה.
יש עוד אבל זה בגדול. נכשלו מקצועית לחלוטין בעיקר כי שמו את כל הז'יוטונים על אדם ללא ניסיון, במיוחד בכל הקשור למה שקרה אחרי המלחמה.
הם(חן סול) נכשלו עם אבוקסיס כישלון חרוץ כי הוא היה האדם הלא מתאים במקום הלא מתאים
אם נשים רגע את חן סול בצד...גם אחרי המלחמה אמריקאים הצהירו שלמרות שההפסדים הם יפעלו לחזק את הקבוצה. והם עשו את זה למיטב ידיעתי.
לא שכחנו כמה ריר היה פה על שחקנים כמו גנאים רגע לפני שחתמו. על המגרש, מקצועית זה היה נראה רע.
כל הקוריוזים כמו טמבאדו או המגן השמאלי שהספקתי כבר לשכוח את שמו - חד משמעית נפילות. העובדה שאין להפעל מגן ימני נורמלי למשל כבר כמעט עשור...היא פסיכית לדעתי. משהו ברמת הבבלתי נתפס.
כבעלים - אני חושב שהם בעלים טובים מאד שנפלו חזק עם הסמכות המקצועית ואני לא חוזר בי שאם הפועל היתה היום איפה שהפועל ירושלים בערך (מקום 7 ועונה שקטה ממאבקי ירידה), היתה עליהם הרבה פחות ביקורת.
